פייק ניוז, זעם במקלדת ותביעת ענק: איפה עובר הקו העדין בין "שיח חופשי" לבין פגישה עם השופט? ⌨️⚖️
- לפני 2 דקות
- זמן קריאה 1 דקות
בואו נודה באמת: כולנו היינו שם.
הזמנתם פיצה, ההמבורגר הגיע קר, או שבעל המלאכה הגיע באיחור של שלוש שעות והאצבעות על המקלדת כבר בוערות.
נכנסים לפייסבוק, מתחילים להקליד בסערת רגשות, ומנסחים פוסט שבו בעל העסק הופך מ"נותן שירות שפחות אהבנו" ל"נוכל סדרתי שחובה להכניס למאסר עולם".
אבל רגע לפני שאתם לוחצים על הפוסט, כדאי לעצור ולנשום.
בעולם המשפטי של ימינו, המרחק בין "ביקורת צרכנית לגיטימית" לבין תביעת לשון הרע על סך עשרות (ולפעמים מאות) אלפי שקלים קצר הרבה יותר ממה שנדמה לכם.
אז איפה בעצם עובר הגבול?
ביקורת מוצדקת: התמקדות בעובדות היבשות ובחוויה האישית שלכם, למשל: "הזמנתי שירות, העבודה לא הושלמה בזמן והתאכזבתי מהשירות".
שיימינג ולשון הרע: גלישה להכפשות אישיות, קללות, קביעת קביעות עובדתיות לא מבוססות או קריאה לחרם, למשל: "מדובר בגנב, אל תתקרבו אליו, צריך לסגור לו את העסק!".
ומה לגבי שיימינג שנעשה כלפיכם?
אם אתם בעלי עסקים או אנשים פרטיים שמצאו את עצמכם במרכזו של 'שיימינג' ברשת או חוו פגיעה קשה בשם הטוב, דעו שהחוק אינו מפקיר את המוניטין שלכם. חוק איסור לשון הרע מעניק כלים משפטיים אפקטיביים להסרת הפרסום ולקבלת פיצויים משמעותיים, גביה ושיקום השם הטוב, לעיתים אף ללא צורך בהוכחת נזק כספי ישיר.
מילים מייצרות מציאות, ובסושיאל מדיה הן גם מייצרות חשיפה משפטית. אל תתנו לרגע אחד של כעס לעלות לכם ביוקר.
השם הטוב שלכם נפגע ברשת? או שאולי קיבלתם מכתב התראה בגלל פוסט שפרסמתם?
אל תגיבו בסערת רגשות. צוות הליטיגציה והמשפט האזרחי של משרד אסמעיל ושות' עומד לרשותכם לבחינת המצב המשפטי וגיבוש אסטרטגיה מנצחת.
תגובות