©2019  ISMAIL & CO. LAW OFFICES     

משפט מסחרי ודיני תאגידים


משפט מסחרי הוא מערכת הדינים החלה על כינון תאגידים, מהלך פעילותם וחדלותם. צורת ההתאגדות המוכרת ביותר היא החברה. משום כך, דיני המשפט המסחרי מורכבים מדיני חוזים, דיני בנקאות, דיני בתוכו.

במשק הישראלי פועלים מספר סוגי תאגידים: חברות, שותפויות, אגודות שיתופיות, עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"ץ). בתאגידים מכהנים נושאי משרה שונים הפועלים בהתאם לחזון ולמטרות התאגיד. דיני המשפט המסחרי נועדו להסדיר את כללי המשחק ויחסי הכוחות בין בעלי מניות, מנכ"לים, דירקטורים, נושאי משרה, עובדים, ספקים, נושים, צרכנים, הממשלה וכלל הציבור.

נושאי המשרה הם קברניטיה הבכירים של חברה האמונים על ניהולה. על פי חוק החברות, תשנ"ט-1999, הדירקטורים, המנכ"ל, הסמנכ"לים וכל מנהל אחר הכפוף ישירות למנכ"ל הינם בבחינת "נושאי משרה". נושאי המשרה נושאים בסמכויות רחבות מאוד ואחריות רבה באשר לניהול החברה ומתפקידם לקדם את טובתה ולהשיא את רווחיה. דה עקא, לעיתים המציאות מלמדת כי נושאי המשרה אינם מבצעים את תפקידם כהלכה. במקרים רבים מקורו של הליקוי מונח בניגוד עניינים במסגרתו מעדיפים נושאי המשרה את טובתם האישית על-פני טובת החברה. על-כן, קובע חוק החברות חובות המוטלות על נושאי המשרה במסגרת תפקידם ומאפשר לחברה לתבוע אותם במקרה של הפרתן.

מתי רצוי להתאגד כחברה?

אדם, או חבר בני אדם רשאים לייסד חברה, שתהיה בעלת מטרה חוקית.

חברה היא תאגיד בעל אישיות משפטית נפרדת מהאישיות של בעלי המניות בו. משמעות הדבר היא שלחברה חובות וזכויות ככל ישות משפטית אחרת, חברה רשאית להתקשר בחוזים, לרכוש ולמכור נכסים, לתבוע ולהיתבע כצד להליך משפטי. בכך טמונה עוצמתן האדירה של חברות - ואכן חברות הן שמניעות את גלגלי הכלכלה בשווקי כל העולם.

בנוסף, להתאגדות כחברה יתרונות מיסוי בולטים בנסיבות המתאימות, המאפשרים תכנון מס חוקי וחכם.

יתרה מכך, בעלי מניות שפירשו בתקנון החברה כי אחריות בעלי המניות מוגבלת - חברה בע"מ - מוגנים ככלל עפ"י חוקי החברות מפני חשיפה להפסדים. קרי, חשיפתם של בעלי המניות להפסדים שהחברה צוברת מוגבלת עד לגובה השקעתם בחברה. נמצא, כי הפרדה זו חיונית לעידוד יזמות והשקעות עסקיות, והיא מהווה תמריץ משמעותי ביותר להתאגד כחברה.

מאידך גיסא, יש להיזהר מפני מצב שבו ההפרדה המלאכותית בין מסך החברה לבין בעלי המניות תביא בעלי מניות שיודעים שאחריותם מוגבלת לפעול באופן לא הגון ולא יעיל כלפי נושי החברה, ובהקשר זה נזכיר את מנגנון האיזון הקבוע בחוק והידוע כ"הרמת מסך ההתאגדות", באמצעותו יכולים נושי החברה להגיע לבעלי המניות ולהיפרע מהם באופן אישי.

החברה חדלת פירעון, האם פירוקה מתחייב?

חברה שאין לה די נכסים לפרוע את התחייבויותיה לנושים הינה חברה חדלת פירעון. האם חברה שנקלעה לחדלות פירעון בהכרח תיכנס לתהליך של פירוק וחיסול החברה?

בעבר, כינוס נכסי החברה וחלוקתם או חלוקת שוויים בין נושי החברה היוו את דרך המלך להתמודדות עם קשייה הכספיים של חברה. בדרך זו, ניתן מענה נקודתי לבעיה הפיננסית התזרימית. דא עקא, לעתים קרובות נכסי החברה אינם מספיקים לפירעון כל חובותיה, ונוצר מצב בו חרף פירוק החברה וחיסולה – הנושים אינם מרוצים. בדקו ומצאו כי דחיית מועד כינוס הנכסים ומימושם למועד עתידי כלשהו, פעמים רבות מאפשרת פירעון טוב יותר ותמורה גדולה יותר לנושים לאורך זמן.

הליך משפטי זה נקרא "הבראת חברה". במסגרת הליך זה פועלים מנהלי החברה בשיתוף עם אנשי מקצוע לשמירת רכוש החברה, להגדלת נכסיה ולשיפור תפקודה, כל זאת על מנת לאפשר את המשך פעילותה.

בשלב הראשון, מתבקשת הקפאת כל ההליכים הננקטים נגד החברה. לאחר מכן מנסים להביא את נושי החברה להסדר שיאפשר את דחיית פירעון החובות למועד עתידי.

הליך הבראת חברה מוסדר בחוק החברות, התשנ"ט-1999.

  • Google Places - Grey Circle
  • Facebook - Grey Circle